החלטה בתיק ת"א 232-09

בקשה לביטול פסק דין.

רקע

1.              ביום 28.1.09 הגישה המבקשת תביעה כספית 566,018 ש"ח, בתוספת ריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם - 1980, נגד משיבים 1 - 4 (להלן: " הנתבעים"), וביום 27.7.10 הגישו הנתבעים הודעת צד ג' נגד משיבה 5 (להלן: " צד ג'"), ע"ס 400,000 ש"ח.

2.              ביום 7.10.10 ניתן פס"ד חלקי, בהסכמה, המחייב את המשיבה 1 לשלם למבקשת סכום של 393,698 ש"ח נכון ל- 30.6.06 (להלן: " פסה"ד החלקי").

3.              ב- 18.10.12 נמחקה התביעה מחוסר מעש (להלן: " פסה"ד").

הבקשה לביטול פסק דין

4.              ב- 28.10.12 ביקשה המבקשת לבטל את פסק הדין, וביקשה להגיש תצהיריה תוך 14 יום.

5.              לטענת המבקשת, משיבות 1 - 3 , אינן סולבנטיות, ולכן ללא פסק דין נגד צד ג', אין ערך לפסק הדין החלקי.

6.              ביום 19.10.10 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה נגד צד ג'. לאחר אירועים שונים, כולל ערעור על החלטת בית המשפט, אשר הוגש על ידי צד ג', ביום 7.5.12 ניתנה החלטה של בית המשפט אשר ביטלה את פסק הדין נגד צד ג', בכפוף לתשלום הוצאות, תוך 10 ימים.

מוסיפה המבקשת וטוענת שההוצאות לא שולמו במועד וכי רק ב- 31.8.12 החליט בית המשפט שפסק הדין בוטל. ב- 4.9.12 הגישו הנתבעים בקשה לביטול ההחלטה מיום 31.8.12, וב- 23.9.12 נדחתה הבקשה לביטול החלטה.

7.              לטענת המבקשת, אם פסק הדין נגד צד ג' היה נותר על כנו, לא היה צורך בהמשך ניהול התיק. בנוסף, כדי להכין את התצהירים, על התובעת לדעת אם צד ג' מצויה בהליך.

8.              עוד טוענת המבקשת שיש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

השתלשלות האירועים בתיק ( בנוגע למחיקת התביעה )

9.              ביום 2.1.11 הורה כב' השופט הבכיר חיים חדש למבקשת להגיש תצהיריה תוך 45 יום.

10.          המבקשת לא הגישה את תצהיריה, וביום 1.8.12, כשהועבר התיק לטיפולי, קבעתי כי על התובע לנמק תוך 30 יום מדוע לא תימחק התביעה מחוסר מעש, וכי להנמקתו כאמור, עליו לצרף את התצהירים.

11.          ב- 22.8.12 הגישה המבקשת הודעה בבקשה 13, בה פירטה את ההליכים בתיק, אך לא צירפה להודעתה תצהירים.

12.          ב- 31.8.12 קבעתי כי: " התובעת לא קיימה את החלטתי מיום 1.8.12. משלא הוארך המועד להגשת התצהירים, לא רשאית הייתה התובעת להימנע מלהגישם, על דעת עצמה וללא מתן אורכה מבית המשפט. בנוסף, לא ברור הקשר בין ביטול פסק הדין ביחסים בין הנתבעים לצד ג', לבין התצהירים שעל התובעת להגיש. לפנים משורת הדין, מוארך המועד לקיום כל הוראות החלטתי מיום 1.8.12 עד ליום 12.9.12. לא תקיים התובעת את הוראות החלטתי במולאן, תימחק התביעה מחוסר מעש ...".

13.          ב- 11.9.12 ביקשה המבקשת להאריך את המועד להגשת תצהיריה ב- 30 יום נוספים (בקשה 14), וב- 14.9.12 הוארך המועד כמבוקש, בתנאי שכל התצהירים יוגשו עד ליום 25.11.12.

14.          ב- 14.10.12 הודיע ב"כ הנתבעות (משיבות 1 - 4) כי הודיע לב"כ התובעת שלא יוכל להגיש את התצהירים במועד שנקבע בהחלטתי, אולם עותק הודעתו לא הועבר לידיעת בית המשפט. בהתאם למכתבו של ב"כ הנתבעות, הוא זקוק ל- 45 יום להכנת תצהירי הנתבעים.

15.          ב- 18.10.12, משחלף המועד לקיום החלטתי מיום 1.8.12, בהתאם לבקשת התובע מיום 11.9.12, מחקתי את התביעה מחוסר מעש, תוך שקבעתי שאין בכך כדי לפגוע בפסק הדין החלקי אשר ניתן ביום 7.10.10.

דיון

16.          בהחלטה האם לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט.

17.          בניגוד לנטען בבקשה, מאחר והחלטת בית המשפט נמסרה למבקשת כדין, אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.